חצר הקודש גור: כמו ברוב התפילות בראש השנה גם ביום כיפור תשפ"ד בביהמ"ד הגדול בירושלים ניגש החזן ר' משה גדליה לב ניגש ל'כל נדרי', מעריב, שחרית, מוסף ונעילה, לפי רצונו של הרבי מכיוון שקולו נשמע היטב בכל רחבי בית המדרש. לתפילת מנחה מנחה של עיו"כ ניגש ר' אברהם יצחק וולקוביץ ולמנחה של יו"כ  ר' מנחם רוטבלט.

הרבי כובד בעליית שישי בשחרית. אחרי תפילת מוסף סימן הרבי לגבאי עם היד 3 אצבעות והוא הכריז 3 שעות הפסקה וכך התחילו מנחה 7 דקות לפני הזמן ולא היה הפסקה בין מנחה לנעילה. תפילת נעילה נגמרה 3 דק' אחרי הזמן והרבי לא נשאר למעריב.

חצר הקודש ויז'ניץ: מרן האדמו"ר לבש לראשונה ביום כיפור את הקיטל של אבי השושלת הרה"ק ה'אהבת שלום', ואת הכיפה של הרה"ק מאפטא זיע"א, וישב על כסא זקינו הרה"ק בעל ה'אהבת ישראל' זיע"א.

צילום: אברומי ברגר

החג עבר בהתרוממות הנפש, סיימו תפילת נעילה כמה דקות לפני הזמן, והרבי הורה להכריז לא להתקהל מחוץ לבית המדרש לקידוש לבנה עקב הלחץ של המקום, ומעמד קידוש לבנה נדחה לשעה 22:00. הרבי הורה לעשות הבדלה לנשים מיד בזמן עוד לפני מעריב. לאחר מכן התקיים טיש מוצאי החג בהשתתפות אלפים.

לאחר החג הקיטל המדובר הושב חזרה לאחיו הצעיר של הרבי, והוא ישתמש בזה להושענא רבא כפי ההסכם. לגבי המשך החלוקה אמר מרן האדמו"ר שליט"א שהוא יחליט אחרי החג מה עושים, אם תהיה חלוקה של חג חג, או שיתחלקו בחפצי הירושה. האדמו"ר אמר ש"ה'אהבת שלום' השאיר ירושה, לא רק את הקיטל, כי אם את שמו המלא 'אהבת שלום' להישאר באחדות, לאהוב יהודים, יש לנו ירושה מהאדמורי"ם הקודמים לחיות באהבה שלום ואחווה, אכן הקיטל זה שימוש קדוש אולם לא רק זה בירושה לנו יש לנו ירושה לאהוב כל יהודי באשר הוא שם".

חצר הקודש בעלזא: הרבי נכנס לכל נדרי בשעה 19:45 ועלה לארון הקודש ופתח והתפלל תפילה חרישית, מלאחר מכן הסתובב לקהל ואמר תורה, ואז ניגש לפני התיבה והתחיל על דעת המקום. את שלש ספרי תורה החזיקו, חבר הביד"ץ הגה"צ ר' יעקב גרינוואלד שליט"א מב"ב, חבר הביד"ץ הגה"צ ר' חיים דוד שובקס שליט"א והדומ"ץ הרה"ג ר' יוסף דוב באב"ד שליט"א.

לפני קריאת התורה עיטר את הספרי תורה בכלי הקודש, קרא בתורה וכובד בעליית שישי. לאחר שרחית הייתה הפסקה וב 14:00 ניגש הרבי לעמוד לתפילת מוסף.

לעת ערב הרבי נכנס להיכל לתפילת נעילה וניגש לפני התיבה. בסיום הקדיש אמר הרבי לשנה הבאה בירושלים והקהל אחריו והורה לנגן שיר ולאחר מכן תקע בשופר. בסיום תפילת מעריב יצא הרבי מההיכל לקידוש לבנה מתחת ביתו ואח"כ עלה בחזרה להיכל להבדלה, ולאחר הבדלה איחל א גוט יום טוב לקהל.

חצר הקודש ויזניץ: למרות הצינתור שעבר הרבי לפני החג, הוא יצא לתפילות עם החסידים ובמוצאי החג ערך טיש צאת החג בשילוב שמחת השלישי למילה לנכדו בן לחתנו רבי ברוך הגר בנו של האדמו"ר מסערט ויז'ניץ, וסעודת הודאה על הניסים.

חצר הקודש צאנז: מעמד התשליך נערך כמידי שנה בשנה על שפת הים סמוך לחוף הנפרד בקרית צאנז. התפילות עברו בהתרוממות הרוח על אלפי החסידים שבאו לשהות בקרית צאנז. צילום: משה גולדשטיין

חצר הקודש סאטמר: הרבי ערך את מנהג הכפרות בערב היום הקדוש ולאחר מכן קיים את מצוות השחיטה ומצוות כיסוי הדם במשחטה המהודרת בקרית יואל. לאחר מכן התקיים טיש ערב החג בבית המדרש הגדול בוויליאמסבורג.

חצר הקודש לעלוב: התפילות נערכו בהתרוממות הרוח ולראשונה התפללו החסידים באוהל גדול שנבנה סמוך לבית המדרש המרכזי בבית שמש ובו כ 700 מקומות. במוצאי יום הכיפורים נערך טיש צאת החג בשילוב סעודת היארצייט ה- 14 לרבי הקודם שנפטר ביום הכיפורים. הגבאי ר' שמחה קרקובסקי הכריז בטיש בשם הרבי שמכיוון שיש הרבה נערים בחסידות שעברו את גיל 20 כל מי שיעשה שידוך יקבל 3000 דולר מהחסידות.

התזמון של ההודעה בטיש יארצייט אינו מפתיע, מכיוון שהרבי הקודם היה מאוד חשוב לו העניין של בחורים מבוגרים, והוא היה דואג להם כל הזמן עד כדי כך שפעם אחת הוא עצמו שלח להציע שידוך בזמן שבין שריפת חמץ לחג הפסח באמרו שהוא לפחות מנסה לגרום לכך שעוד משפחה תכנס בשמחה לחג.

חצר הקודש תולדות אהרן: בחצר הקודש תולדות אהרן במאה שערים התפילות התקיימו בהתרוממות הרוח. הרבי ניגש לכל התפילות מלבד שחרית, ונשא דברים לפני כל נדרי בהתעוררות עצומה ובבכיות נוראות. השנה 'פתיחה דנעילה' נקנתה על ידי הנגיד רבי נחום רוקח מניו יורק ב 15.000 דולר והוא כיבד את האדמו"ר. תפילת נעילה הסתיימה מעט לפני זמן ר"ת ואחר כך היה טיש צאת החג שהסתיים בארבע לפנות בוקר.

חצר הקודש תולדות אברהם יצחק: שמחה גדולה אחזה בקרב החסידים כאשר הרבי ניגש לכל נדרי, מוסף ונעילה, כשהוא במיטב כוחותיו למרות שהוא אושפז  בבית החולים בשבועות האחרונים. השנה תפילות הימים הנוראים נערכו ביתר הרחבה כאשר היו 1000 מקומות ישיבה, למרות שהבניין נמצא באמצע השיפוצים, ובמוצאי החג היה טיש גדול.

חצר הקודש אמשינוב: הרבי נכנס בשעות הלילה המוקדמות ל'כל נדרי' בבית המדרש בבית וגן, החזן היה מחותנו של הרבי ראש ישיבת אמשינוב רבי יצחק קליין. לאחר מכן היה שיעור משניות פרק ח' במסכת יומא. לקראת אחה"צ הרבי נכנס לקריאת התורה, מוסף מנחה ונעילה.

בסעודת המפסקת שהתקיימה באוהל הסמוך לבית המדרש הוגש רק בשר הודו כיון שהרבי אסר לאכול עוף. בנוסף אורח הכבוד היה בנו של הנגיד אליעזר קסטנבוים שהגיע במיוחד מארצות הברית בשליחות אביו לימים הנוראים לבדוק אופציות לבניית בניין חדש בבית וגן לאור זאת שהבניין הישן צר מלהכיל את המוני החסידים.

קרעטשניף קריית גת: באשמורת הבוקר קיים כ"ק האדמו"ר שליט"א את מנהג הכפרות בבית מדרשו הפרטי ולאחר סליחות ותפילת שחרית ערך האדמו"ר 'לעקעך טיש' כשבמהלכו חילק האדמו"ר עוגת דבש לכל החסידים לשנה טובה ומתוקה. בצאת הצום ערך הרבי טיש כנהוג.

באומן נשארו כמעט 1000 איש מראש השנה ליום הכיפורים, והתקיימו שלושה מנייני תפילה בציון הקדוש. שני מניינים בנוסח אשכנזי ואחד עדות המזרח.

במירון גם שהו אלפי מתפללים, בתוכם רבים מחסידי ברסלב שנוהגים מזה שנים רבות לערוך את תפילות היום הקדוש במערת הרשב"י. במוצאי החג ערך את ההבדלה המרכזית החצר הציון המשפיע רבי שמעון שפירא שליט"א.

בעיירה יאמפול התקיים ביום הכיפורים מניין זה השנה ה 12 ברציפות סמוך לציונו של רבי מיכל מזלאטשוב. חסידים ששהו שם אומרים כי הם מקיימים את המניין לאור אמרתו של הבעל שם טוב שאמר ״מי שנמצא אצל רבי מיכל ביום כיפור לא צריך להכות על חטא״. המניין נערך בחסות הנגיד רבי משה לנדאו מניו יורק.

החזן של המניין ר' משה וילבושביץ בהבדלה:

מניין מיוחד התקיים בכפר הדרוזי סאג'ור בציונו של רבי ישמעאל כהן גדול מי שנכנס לפני ולפנים. אחד ממשתתפי המניין עמו שוחחנו סיפר על התרגשות גדולה להתפלל במקום ציונו של הכהן הגדול.

ישיבת פוניבז': לראשונה בישיבת פוניבז' נשיא הישיבה הגר"א כהנמן החזיק ספר תורה בכל נדרי יחד עם מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי שליט"א, במקומו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל.

לפני מעריב דפק הגאון רבי ישראל ברמן שליט"א על הבימה והכריז: "בהוראת רבנו מרן ראש הישיבה שליט"א ומורנו נשיא הישיבה שליט"א אין לדפוק עם הידיים ואין לרקוע עם הרגליים כלל כמו כן אין לעזור לחזן ולהוסיף ניגונים שלא היו מקדמת דנא".

תפילת שחרית החלה בשעה 6:30 ונמשכה עד סיום נעילה עם הפסקה של 35 דקות לפני מוסף והפסקה של 10 דקות לפני מנחה.

מיד עם סיום מעריב נערך סדר "מחיל אל חיל" בבית מדרשו של מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל כעת כפי שיסד והנהיג ואף היה מגיע להשתתף בעצמו שנים רבות. השנה הסדר התקיים לעילוי נשמתו.

ישיבת סלבודקא: מרן הגר"ד לנדו ערך את מנהג הכפרות לפנות בוקר בערב יום כיפור במעונו, שוחט שהגיע במיוחד למעונו שחט את התרנגול מיד לאחר הכפרות במעונו.

במהלך ערב יו"כ העתיר על עשרות אלפי תורמים לקופות הצדקה השונות וכן על אלפי קוויטלא'ך ששלחו למעונו מעוכבי זיווג ומחוסרי פרי בטן. עם כניסת החג בתפילת כל נדרי התפלל מרן את התפילה בישיבת סלבודקא לפני העמוד עבר הגאון רבי משה ליזרזון כאשר מימינו עומד מרן הגר"ד לנדו ומשמאלו מרן הגרמ"ה הירש.

מרן הגר"ד לנדו קיבל את עליית השלישי ומרן הגרמ"ה הירש את עליית מפטיר. במהלך יום הכיפורים אמר הגר"ד לנדו מספר פעמים לתלמידים שהגיעו לבקש את ברכתו כשהם עצובים והגר"ד אמר להם: "צריך להיות בשמחה, ואנו בטוחים שהקב"ה ימחל לנו בדין". לאחר נעילה לקח מרן שליט"א למעונו, את מקורבו הרב אליהו גולדמן מפעילי החינוך בבני ברק. עם הגיעו למעונו המתינו המונים לקבל את ברכתו.

במעונו של מרן הגרמ"צ ברגמן: עם התקדש יום הקדוש ניגש מרן הגאון רבי מאיר צבי ברגמן לפני העמוד לתפילת 'כל נדרי'. התרגשות רבה אחזה בקרב המסתופפים בצלו של ראש הישיבה עת נשמע קולו בעת ברכת שהחיינו על קדושת היום כשהוא מאריך בברכה בכדי שהקהל יוכלו לענות אמן, כשקולו נשנק מדמעות של התרגשות. קודם תפילת מעריב נשא ראש הישיבה דברי התעוררות קצרים, להתעורר לתשובה, ועורר על כך שכל אדם חייב להתעורר שיהיו מעשיו לשם שמים, בנקיות ובלי נגיעות חיצוניות. במהלך תפילת מוסף בעת שיצא ראש הישיבה לכיוון חדרו, פגש ראש הישיבה בילד, ושאלו האם כבר 'שבר' את הצום כיון שהוא נראה חלוש מעט. משנענה על ידי הילד לשלילה, ביקש ראש הישיבה לקרוא לאבי הילד והורה לו לשים לב על בנו שיאכל מיד.

במהלך כל היום הקדוש שהה ראש הישיבה בהיכל בית מדרשו, כשבזמן ההפסקה בין תפילת מוסף לתפילת מנחה, שהה בחדרו שבבנין הישיבה. לתפילת נעילה ניגש ראש הישיבה לאמירת הקדיש, הנאמרת על ידו ברגש ובנוסח מיוחד. במהלך כל השנים נהג ראש הישיבה לגשת לאמירת כל סדר 'אבינו מלכינו' בקול, כשהקהל חוזר אחריו. השנה בעקבות חולשתו ניגש ראש הישיבה לאמירת 'אבינו מלכינו' רק כפי מה שנוהגים בשאר קהילות ישראל. במהלך תפילת נעילה משנוכח ראש הישיבה שהשעה מתאחרת, שלח להודיע לבעל תפילה שלא יאריך וישתדל לקצר לסיים בזמן, מפני טורח הציבור המתענים. לאחר הבדלה במעונו בירך ראש הישיבה הגרמ"צ את תלמידיו לפתקא טבא וא גוט יאר.

בישיבת "בית מתיתיהו" קיבלו הבחורים את הבשורה על כך שראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר שליט"א שב ממנוחה בצפון למעונו בגבעת הישיבה. לאחר תפילת מנחה, עברו מאות תלמידי הישיבה במעונו הסמוך להיכל הישיבה לאמירת שלום עליכם ולהתברך בגמר חתימה טובה לקראת השנה החדשה.

לאור המצבו שראש הישיבה עדיין זקוק לרחמי שמים ומרובים, ראש הישיבה האזין לתפילות מביתו לא ירד לישיבה. הציבור נקרא להמשיך לקרוע שערי שמים לרפואתו המהירה והשלימה של רבינו ברוך בן צביה לרפו"ש בתושח"י.

פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שהה ביום כיפור בישיבתו בבית שמש. בערב יום כיפור בבוקר ערך פוסק הדור מעמד כפרות עם שחיטה בחצר ביתו בהר נוף. הגר"מ עבר לפני התיבה ב'כל נדרי' ובתפילת 'נעילה' שלפניה אף נשא דברים בקול בכי וביקש מתלמידי הישיבה להתפלל נעילה בבכיות ובדמעות.

ערב ומוצאי יום הקדוש במחיצת ראשי ישיבת גרודנא מרנן הגר"צ דרבקין והגר"י הקר שליט"א, ותיעוד מסדר מחיל אל חיל בהיכל הישיבה:

מוצאי יום כיפור, הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אטינגר שליט"א ראש ישיבת כנסת יחזקאל. עטוף קיטל וטלית במעמד המסורתי לאחר קידוש לבנה. מברך את בני הישיבה.

מרן הגרש"מ עמאר: את תפילות יום הכיפורים התפלל מרן הראשון לציון הגרש"מ עמאר בשכונת בית וגן בירושלים במניין שנערך בראשותו שנים רבות בהשתתפות מאות. הראשון לציון שימש שליח ציבור בתפילת הנעילה ותקע בשופר.